ככה פתחה מחפשת עבודה שאני מלווה, השיחה הבוקר כשהיא בדמעות, מבולבלת ומוכת הלם.
אותה מחפשת עבודה ישבה מול שני מנהלים ומנהלת מש"א אחת, ואף אחד מהם לא הצליח לספק תשובה קונקרטית ללמה מפטרים מנהלת תיקי לקוח עם ותק של 3 שנים.
"קיצוצים, צמצום של מחלקות, משאירים רק חלק מהצוות".
כל אחד מהם היה מלא בשק של תירוצים וניסה להעביר אחריות על הקולגה שלו, כשבחדר מבטים ספק מבולבלים, ספק אשמים.
מיד כשהיא תיארה את הסיטואציה, נזכרתי בהכנה לראיון שעשיתי עם איש שיווק בשבוע שעבר, שסיפר מקרה די דומה על שיחת שימוע בזום, בה לא קיבל הסבר מפורש על הסיבה מדוע הוא עתיד להיות מפוטר, מה שמלמד אותי שהיא לא לבד.
בתור מאמנת קריירה, אני מוקפת מחפשי עבודה, חלקם גם מפוטרים, וזה אף פעם לא נעים, בטח כשזה מגיע בהפתעה.
מיד יש הצפה של מחשבות ורגשות אשם,
"האם פישלתי במשהו? האם לא עמדתי ביעדים? האם יש לי בעיה ביחסי אנוש?"
מנהלים, לא משנה מה הסיבה, מגיע לעובדים שלכם לקבל תשובות כנות ואמיתיות כדי שידעו בדיוק מה קרה ואפילו לשפר זאת בעתיד.
מאחלת שבוע טוב, מלא עשייה לכולם, מוזמנים, כמו תמיד, לכתוב לי בפרטי ולהתייעץ ♡
השאלה בכותרת היא שאלה ששואלים אותי על בסיס קבוע מחפשי עבודה שאני מלווה, שהרי למה להשקיע בקורות החיים, כשיש היום פלטפורמה כזו מתקדמת כמו לינקדאין?
התשובה קלה- כי זה מה שמעסיקים רוצים!
כמה פעמים יצאתם לדייט, כשמראש ידעתם בוודאות שאותו אדם לא מתאים לכם? כנראה שמעט מאוד פעמים!
אז למה כשאתם מחפשים משרה, אתם שולחים קורות חיים שההתאמה שלכם אליה היא מינימלית ביותר?