תפריט
אני שמחה הבוקר! 🙃
לפני כמה חודשים הכרתי את ערן, מעצב אופנה שרוצה לעשות הסבה לעולמות הסייבר
אף אחד לא הבין על מה ולמה, בטח לא שוק התעסוקה שלא שש לתת לו צ'אנס,
לא ממש היה אכפת לאף אחד שמדובר בבחור שלמד כל כלי אפשרי, חד כתער ויצירתי!
מגייסות שהבטיחו לתאם לשלב הבא ולא חזרו, מטלות שהוגשו על ידו ולא קיבלו מענה ומנהלים שהרשו לעצמם לשאול שאלות שלא היו שואלים גם אסיר בשבי.
אחרי תקופה שעבדנו ביחד, למדתי להכיר בחור יותר חריף מפלפל צי'פוטלה, יותר יצירתי מואן גוך ויותר חרוץ מנמלה, וגם בחבר שחולק איתי חיבה לאופנה, אז בכלל שווה.
אתמול ערן הגיע אליי להרים כוסית אחרי שחתם חוזה בחברה מאוד אטרקטיבית.
הסיפור של ערן לימד אותי כמה דברים:
לא תמיד, ואפילו הרוב-לא יבוא בקלות, אבל התוצאה שווה את זה.
(וכן, לפעמים יידרש חישוב מסלול מחדש).
לפעמים כשאנחנו במדרף האינסופי למציאת העבודה, אנחנו נעזרים באנשים ואפילו לא שמים לב לכך.
קחו יום/ימים להתבוסס בבעסה, אבל תמשיכו הלאה, לדברים יש נטייה להסתדר בסוף 😊
בהצלחה לערן!
מאיש חינוך לרכז מש"א בהייטק- הייתכן?!? ערן הגיע אליי עם חלום להכנס לעולם משאבי האנוש בהייטק.
את מרבית הקריירה שלו השקיע בעולמות החינוך- ניהול גנים, ניהול עובדים/ות וניהול אופרציות גדולות ומורכבות,
הקיץ הגיע, ואיתו שפע של הזדמנויות ליריד תעסוקה, מיט-אפים ונטוורקינג. נצלו אותן!
המון שנים גייסתי עובדים. ועובדות. בשנותיי הראשונות זה היה די "נהוג" לבקש גיוס של נשים שאינן אימהות, בטח בתפקידים תובעניים.
כי הן יוצאות מוקדם, עוזבות באמצע היום בגלל טלפונים מהגן ובשולחן ארוחת הצהריים מדברות על חיתולים, עגלות ופליי דייטס עם הבן של השכנים.
