תפריט
הציטוט בכותרת הוא ציטוט אמיתי מתוך שיחה עם מחפשת עבודה שאני מלווה בחיפוש המשרה הבאה (צילום מסך מתוך המפגש שלנו מצורף) 📷
👱🏼♀️דורית (שם בדוי) היא אשת פיתוח עסקי בכירה שמרגישה שנשאבה לתוך עשייה אינסטנסיבית, ולצד זה ויתרה על החיים הפרטיים, השקט ותחושת השליחות.
כחלק מהעבודה המשותפת במטרה לגבש את התפקיד והתעשייה הבאים, היא התבקשה על ידי למלא פרוטוקול פיצוח משרה.
⬅️ כשישבנו לנתח אותו יחד, בלטה לי מאוד מגמה שחזרה על עצמה באופן שיטתי ב5 מתוך 6 משרות (!):
היא מתארת שהיא לא בוחרת, לא עוצרת לאבחן מה היא אוהבת, מה מתאים לה…
ופשוט זורמת עם התפקידים ומה שמוצע.
כשאני שומעת ציטוט כזה, בטח כשהוא מייצג נתח עצום מהקריירה שלה זה חורה לי מאוד! 😳
יש פה הסרת אחריות מהבחירות שלה, וזה לא מקובל כשמדובר בקריירה, בעשייה ובפרנסה שלה, ושלכם!
רוצים לזרום?
תזרמו עם חברים ליום כיף בים.
לא בכל הקשור לתעסוקה שלכם.
דורית היא מקרה אחד מבין עשרות שאני רואה, ואלו דברים שצפים בעיקר כשאני מבקשת מכם לעצור ולחשוב.
אז הפעם אני מבקשת מכם-
📃✍️קחו דף ועט, כתבו איפה עבדתם, איך כל מקום גרם לכם להרגיש, האם בחרתם בו, למה בחרתם בו, מה היה סוג הניהול, מה הצמיח אתכם כאנשים ומה פחות.
עכשיו אשמח שתענו לי, ובעיקר לעצמכם-
האם יש לכם מספיק שליטה על הבחירות
שלכם בקריירה❓
אני שמחה הבוקר !
לפני כמה חודשים הכרתי את ערן, מעצב אופנה שרוצה לעשות הסבה לעולמות הסייבר.
אף אחד לא הבין על מה ולמה, בטח לא שוק התעסוקה שלא שש לתת לו צ'אנס,
בתור מגייסת לשעבר ומאמנת קריירה בהווה, אני חיה ונושמת את שוק התעסוקה והמצב הוא שיש דרישה,
בין היתר-גם לאנגלית,
במשרות כאלה ואחרות, בחברות כאלה ואחרות.
