"לגיטימי לבקש הארכה בהגשת מטלה? בעלי חזר ממילואים ויש לי איתו רק 24 שעות?"

המלחמה הזאת הביאה אותה כל כך הרבה מורכבויות חדשות לחיים של כולנו.

כולל התמודדות של ומול שוק התעסוקה.

אני מוצאת את עצמי מסייעת למחפשי העבודה שלי, ולעיתים גם בעצמי נותרת ללא תשובות, לשאלות שעד כה היה לי מענה עליהן גם באמצע הלילה.

וזה בטח לא מפתיע, לאור המצב המשונה הזה.

לאחרונה דיברה איתי מחפשת עבודה, שאני יודעת שבעלה בעזה מזה תקופה ארוכה.
היא נלחמת כמו לביאה בבית עם שני ילדים. שניהם מתחת לגיל 5.
בנוסף לכל זה, היא עוד מחפשת עבודה.
כשאת PM, כמעט בכל מקום מבקשים ממך מטלת בית, והנה, נפלה המטלה על ה24 השעות הקצרות בהן בעלה הגיע לביקור.
המגייסת "העלתה את הבקשה למנהל המקצועי", וטרם חזרה עם תשובה.

והיא לא היחידה.
אני מלווה שני מפונים שבחודשים הראשונים בכלל לא הצליחו לעלות לזום כי לא היה חיבור לאינטרנט במקום אליו פונו, שלא נדבר על היכולת בכלל לחשוב על עבודה, אחרי הטראומה שהם עברו.

מה שאני רוצה לבקש מכם, מעסיקים, הוא להבין, שמלבד מחפש העבודה הפוטנציאלי שכרגע במילואים (וכלפיהם אני מרגישה, תודה לאל, שיש הרבה התחשבות), יש עוד המון מקרים של מחפשי עבודה שצריכים שתראו ותבינו אותם!!!

מהPM שכבר כמה חודשים נלחמת גם היא, בעורף, ועד למפונים שמאוד מחפשים יציבות, אבל גרים פאקינג 70 קילומטר מהבית שלהם וחיים על מזוודות.

לפעמים מחפשי העבודה פשוט יבקשו בצורה ישירה, ולפעמים לא.
זו האחריות של כולנו לגלות רגישות ולהיות יותר מכילים בתקופה הזאת.

עבודה היא אף פעם לא רק "סתם עבודה". היא בסיס ליציבות בחיים של אדם.
בואו נעניק להם לפחות את זה.