איך הפכתי עובדת טובה יותר מאז שאני אמא, ומה מרגישות שפע של אימהות בשוק התעסוקה

המון שנים גייסתי עובדים. ועובדות.

בשנותיי הראשונות זה היה די "נהוג" לבקש גיוס של נשים שאינן אימהות, בטח בתפקידים תובעניים.

כי הן יוצאות מוקדם, עוזבות באמצע היום בגלל טלפונים מהגן ובשולחן ארוחת הצהריים מדברות על חיתולים, עגלות ופליי דייטס עם הבן של השכנים.

אני מודה שבתור מגייסת צעירה רק רציתי לרצות את הלקוח.

אז גייסתי גברים,

גייסתי אבות,

גייסתי נשים רווקות,

אימהות- גייסתי פחות.

משנה לשנה, ככל שראיינתי ופגשתי יותר נשים שהן אימהות, הלכה והתחזקה אצלי התחושה שמשהו כאן לא בסדר.
שהרי למה ששוק העבודה ירצה לוותר על כאלה נשים איכותיות, חכמות ומוכשרות?!?!?

ככל שהפז"ם שלי כמגייסת דפק, כך עלה הביטחון שלי, והחלטתי למרוד כנגד השיטה, להתעקש ולנסות להכניס קצת קומנט סנס ללקוחות, ככל שיכולתי.

למזלי שוק התעסוקה החל להראות סימנים של שינוי, אומנם בצעדים קטנים, אבל לגמרי החלו רוחות של פתיחות, אני הרגשתי אופטימית שדברים זזים.

ואז ילדתי. וחיפשתי עבודה.

ונתקלתי בחומה אחר חומה, ממקומות עבודה שמבחינתם לצאת מוקדם (גם אם זה לא כל יום), זה ממש פשע נגד האנושות.

ופתאום הייתי בנעלייה של אותה המועמדת שהשוק אמר לה "לא", ואפילו כעסתי על עצמי שהסכמתי לדרישה הזאת בעבר.

כשמצאתי עבודה, גיליתי בעצמי כוחות אדירים ותעצומות נפש!

שהרי לא כל אדם יכול לישון 3 שעות (במצטבר), במקטעים, ועוד לבוא לעבוד במקום חדש, ללמוד ולעקוב אחרי מיליון דברים.

לא כל אדם יכול לגלות אמפתיה כלפי יצור קטן, ועוד למצוא מקום בלב כלפי המתאמנים שלו.

והכי חשוב- לא כל אדם יכול לנהל לו"ז של גן, עבודה ועוד לנקות שאריות של פתיבר מהחולצה בבוקר.

בשורה התחתונה, האלמנט החדש הזה בחיים, שינה אצלי המון.

הכוחות שגיליתי בעצמי גרמו לי לרצות לעשות יותר, להספיק יותר, להתפתח יותר- גם אם ישנתי פחות זמן בלילה, ואני ללא ספק מרגישה שאני עובדת טובה יותר!

מחקרים מראים שאימהות בתעשייה הן עובדות נפלאות, תפוקתיות ויעלות.

מעסיקים-

לא העסקתם? הפסדתם!

#TeamMom