זו הודעת הוואטסאפ ששלחה לי חברה, אחרי שעברה בבית הקפה השכונתי וראתה אותי עם אבישי, איש סיסטם מוכשר, שבדיוק חיפש עבודה ונפגש איתי לראשונה.
האמת?
אני גם חשבתי על זה כשאבישי פנה אליי, שהרי לא יצא לי לעבוד הרבה עם המגזר הדתי, בטח שלא עם גברים.
מה כבר אוכל לתרום לו?
איך תתבצע העבודה בינינו?
האם ההבדלים יהוו חסם?
חשבתי שנעבוד בעיקר על פרקטיקה, בפועל הסרנו המון חסמים, ומפגש אחר מפגש ראיתי אותו צומח לנגד עיניי 🌱.
כשפרצה המלחמה חששתי שכל התהליך ילך לפח, אבל עכשיו, כשאבישי מצא עבודה, הוא גם לימד אותי שיעור באופטימיות.
לא נתקלתי בהרבה אנשים חיוביים, חדורי מטרה וחרוצים כמוהו, ואחרי שתראו את הנתונים שהוא תיעד (ופרסם אצלו) אתם תבינו על מה אני מדברת:
"שלחתי מעל 400 קורות חיים
עברתי עשרות ראיונות טלפוניים
20 ראיונות פרונטליים
7 תהליכים של סיווג ביטחוני בכל הרמות
3 קורסים מקצועיים
2 עבודות בית
ו…..
בינגו אחד גדול!"
כשאבישי התחיל את תוכנית ליווי הקריירה שלי, לא רק שלא עמד בינינו שום חיץ, אלא התחלנו עבודה משותפת מלאה בהומור, סיפורים אישיים והמון כבוד הדדי.
אם רק נסיר דעות קדומות וניהיה פחות שיפוטיים, נגלה שאנשים זה כל הסיפור.
הנה, למדתי עוד שיעור לחיים.
❤️
את לירון שלטון-לוי, מנהלת תחום סורסינג בחברת Nestlé אסם, הכרתי דרך הרשת הנפלאה הזאת, והיום הצלחנו לשבת על קפה, לדבר על קריירה, עבודה וגם על משפחה ועל החיים.
איך זה קרה?
בניתם קורות חיים מוצלחים, הגשתם אותם ללא מעט מקומות, נעזרתם בנטוורקינג, והנה הגיע הרגע שבו הנייד מתחיל לצלצל.
רגע משמח, שהוא רק עוד שלב בתהליך, לא? אז זהו, שממש לא!